הלקים שלי ♥

טוב אז הקופסא שבא הייתי מאחסנת את הלקים שלי נרטבה (לצערי) והייתי צריכה לסדר אותם מחדש בקופסא חדשה וקטנה יותר, מה שאומר שלפחות 10 לקים ישנים ולא שימושיים נזרקו לפח ..
כמובן שעל הדרך גם צילמתי את החתיכים שלי .

אז הינה "האוסף" שלי, 48 לקים (לבנתיים חחחח ) -

(אם תרצו מספר מסויים תגיבו ואני אענה)
ובכללי אם כבר מדברים על לקים, מה החברה האהובה עליכן? ומה החברה השנואה עליכן ? אני לדוגמא מתעבת את הלקים של ג'ייד, או לקים מחברות כמו ביוטיקר או WOW שבכללי אני לא מתה עליהן בכל מה שקשור למוצרי איפור ולקים, ועדיין אין לי חברה שאני אוהבת לצערי.
אף פעם לא הייתי ממש בקטע של לקים ולאחרונה התחלתי להחליף ממש כל כמה ימים, אני בעיקר מציירת, לא יכולה ללכת עם לק בלי כלום .
אני מתכננת לקנות לקים איכותיים יותר כמו essie, וopi .. ואז אוכל לעשות לכם סקירה והשוואה בינם לבית הלקים ה"עממיים".

וטיפ קטן - כשיש הרבה לקים והרבה גוונים מאוד קשה לבחור איזה לשים, וגם לא תמיד זוכרים איך כל גוון וגוון נראה על הציפורן, אז הטיפ הוא לקנות גלגל ציפורניים (ניתן להשיג כזה ברשתות הזולות כמו ביוטיקר/WOW ב3 ש"ח) -

למרוח את כל הגוונים לפי הצבעים ופשוט ליד כל גוון לכתוב בטוש את המספר והחברה של הלק.

וכשבא לכן לשים לק אתן יכולות "למדוד" את הלק מהגלגל ולהחליט איזה בא לכן :-) 

אשמח לקרוא תגובות, אוהבת

מיני "מדריך לק" :)

כי אי אפשר לקרוא לזה מדריך מהסיבה הפשוטה שהוא כל כך קל שאין פה מה להדריך בכלל  D:
אז שמתי לק וצילמתי את הדרך כדי לשתף אתכן .. בפעמים הבאות אני אעשה מדריכים שהרבה מבקשות ממני ושואלות איך עשיתי, יש למה לצפות.
ד"א, אני כל כך שמחה שיש כאן קוראים בכלל ..  ♥
אז הינה התוצאה הסופית (יש שתי תוצאות כי דיי התחרטתי באמצע)

את האמת שהציפורניים ככה , זה ממש לא אופייני לי.. תמיד כל הציפורניים מקושקשות והפעם יצא לי מאוד מאופק

אז במה השתמשתי ? -

מימין- מחזק של ג'ייד, לק עם מברשת לציור של שיק, 237 (לבן) לייף, הכתמתם מחו"ל, 461 ג'ייד, זהב (חסר מספר) לוריאל  כמובן שזה יהיה יפה עם כל צבע אחר שתבחרו, רק לוודא שהצבעים יפים יחד..

אני אתחיל עם היד הימינית, שבתאכלס אין פה מה להסביר בכלל (לא שהיד השניה קשה)
מרחתי את הטורכיז על כל האצבעות חוץ מהאצבעות שאותם אנו מקשטים.
על האצבע המקושטת - מרחתי למטה פס לבן לרוחב , באמצע פס טורכיז, ומעליו פס זהב. (תמיד עדיף שאחד מהצבעים שעל האצבע המקושטת יהיה הצבע שמרחנו על כל האצבעות)

כן כן :-[ , כל זה יורד כמובן עם אציטון וקיסם אוזניים

 השלב הבא הוא השחור, אחרי שהפסים התייבשו לגמריי מרחתי שחור (עם מברשת לציור שיהיה יותר קל) בין הזהב לטורכיז, ובין הטורכיז ללבן . את הלק המצייר ניתן לקנות בכל מקום הוא עולה בסביבות ב10-20 ש"ח, ומברשת בניפרד ניתן לקנות ברשתות הזולות כמו ביוטיקר, WOW, ביוטיסנטר והיא עולה בסביבות ה 3-5 ש"ח (שהיתה אפשר לקחת מכל לק ולצייר בכל צבע)  -

וזהו כשהכל מתייבש מורחים מחזק שיגרום ללק להשאר יותר זמן, ויחליק את הציפורן.
פשוט וקל ! (את האמת אם זה היה תלוי בי, כל הציפורניים היו ככה ועל ציפורן אחת הייתי עושה גם נקודות וזיגזגים, אבל היה חום איימים והייתי רעבה אז העדפתי לסיים מהר )





עכשיו נעבור ליד ימין -

ושוב, מורחים צבע שבוחרים על כל הציפורניים חוץ מהאצבע/ות שבוחרים לקשט.
על האצבע המקושטת הפעם מתחילים מהאמצע. פס כתום באמצע הציפורן, אחריו פס לבן בלמטה של הציפורן פס זהב למעלה ולבסוף פס טורכיז בין הכתום ללבן. (ניתן להעזר בסלוטפ כדי שהפסים יצאו ישרים רק שלפני ששמים את הסלוטפ על הלק צריך להוציא לו את רוב הדבק כדי שהלק לא יתקלף כשנוריד את הסלוטפ, אפשר פשוט להדביק על היד ולהוריד כמה פעמים)

אפשר גם להשאיר ככה, אבל אני בחרתי להמשיך ולהפריד בין הצבעים עם אותו הלק המצייר השחור (רק אחרי שהפסים מתייבשים) ..

 

ושוב, זה יפה גם להשאיר ככה אבל אני בחרתי לנקד (עם מנקד שאפשר לקנות שוב באותן החנויות כמו ביוטיקר, WOW, וביוטיסנטר בלא יותר מ10 ש"ח, או שניתן גם להשתמש בקיסם שיניים)
ניקדתי נקודות לכל האורך של הפס הכתום והפס הלבן (וזה כדי שהפס הטורכיז יהיה בולט, ויהיה קשר בין הציפורניים המרוחים בטורכיז)

 כמו ששמים לב, זה האגודל.. מה שקרא לי באצבע של הטבעת זה שכשאני בשיא הריכוז מנקדת נקודות ופתאום הפלאפון שלי התחיל לצלצל על שיא הווליום בדיוק ליד האוזן שלי (חבל שלא צילמתי את מה שקרא לנקודות היפות שניקדתי) בקיצור , במקום למחוק את כל הלק פשוט צבעתי את הפס בכתום בשחור

 וזהו, מוכן, שוב רק למרוח מחזק כשהציפורניים יבשות לגמריי.

אני מקווה שזה היה שימושי, ואשמח שאם תשתמשו ב"מדריך" תצלמו ותשתפו איתי בתגובות .. (אי אפשר להעלות תמונות בתגובות ולכן תעלו את התמונה לאתר הזה - http://www.siz.co.il/ ותעתיקו לתגובות את הכתובת הישירה לתמונה) או שסתם תגיבו את דעתכן , אני אוהבת תגובות ;-)

פעם הבאה אני מבטיחה מדריך שבאמת ידריך חחח ולא סתם תמונות של הדרך .
אוהבת

מה זה בכלל חמוס, ואיך מטפלים בו?

קודם כל חשוב להבהיר, חמוס הוא לא "כמו אוגר" כמו שכולם אומרים לי, חמוס הוא בכלל טורף (אם כבר אז הוא אוכל אוגרים) 

ווא יש כל כך הרבה מה להגיד על חמוסים שאני אפילו לא יודעת איפה להתחיל .

אז אני אספר קצת על החמוסים ואז נעבור לצורת הגידול .. 

חמוס הוא חיה מבוייתת ממשפחת הסמורים והוא חיי בממוצע 7-10 שנים. צבעי הפרווה שלו רבים ומגוונים אבך בישראל יש אותו רק ב3 צבעים (ALBINO- לבקן, CINNAMON- קינמון , SABLE MASK- סייבל עם מסיכה )

זאת החיה הכי מצחיקה והכי סקרנית שיש! הוא מעין שילוב של חתול וכלב יחד, זקוק למגע וקשר עם בעליו, משחק, אנרגטי ושמח כמו הכלב, אך עם זאת הוא גם נקי ומפונק כמו החתול. החמוס ישן בממוצע 18 שעות ביממה מה שמשאיר לו (6=24-18) 6 שעות שלמות להשתגע לשחק לרוץ לקפוץ לצחקק ולהתפנק ! אוליי זה נשמע מופרח , אבל החמוס מתנהג כמו גור של כלבים כל חיו !

לחמוס כן יש כלוב (אני אפרט בהמשך) אך הוא חייב להיות לפחות 4  שעות מחוץ לכלוב מה שאומר שאם אין לכם זמן החיה הזו לא בשבילכם .

טוב אז איך מגדלים חמוס ? 

בריאות -  

כשמביאים חמוס חדש , בדרך כלל הוא צריך להיות בן חודש וחצי לפחות! חשוב לא פחות להביא חמוס ממגדל פרטי (יד2 ) לראות באיזה תנאים הוא חיי, לבקש לראות את האמא , לשאול אם הוא רגיל למגע אדם (אם לא הוא פשוט יהיה תוקפני) ואם הוא מחונך לצרכים בארגז. 

חמוסים יכולים להידבק ולהדביק אותנו בהצטננות ובשפעת, ולכן אסור להתקרב לחמוס אם אתם חולים, ואם הוא חולה חייב ללכת לוטרינר (לחיות אקזוטיות) ולקבל טיפול.

חמוסים רגישים מאוד לחום ולכן בטמפ' מעל 28 מעלות על החמוס להיות במקום מוצל ומאוורר ועם שפע מים. מכת חום עלולה להיות קטלנית !

בקשר לחיסונים, החמוס חייב להתחסן ב"כלבלבת" מגיל 3 חודשים ! 

עכשיו בקשר לסירוס/עיקור -

נקבות- חייב חייב חייב לעקר נקבה! נקבה שלא תעוקר ולא תזווג 90% תמות בייסורים!

זכרים-בעונת הייחום הזכרים הופכים לתוקפניים ומפרישים ריח לא נעים. בנוסף , החמוסים לא מריחים ממש טוב בכללי ! והסירוס גם ירגיע את החמוס (הוא לא יהיה תוקפני) וגם יוריד 90% מריח הגוף שלו ! 

 נושא חשוב לא פחות הוא בלוטות הריח, לחמוס יש בלוטות ריח בטוסיק שכשהוא מרגיש עצבני מפוחד או מאויים הוא משחרר מהם ריח חריף ! ועם זה אין מה לעשות .

גורם מספר אחד למוות בחמוסים הוא תאונות ביתיות, החמוס עלול לישון מתחת לשטיח, כרית, שמיכה, כביסה מלוכלכת וכו'. לכן לפני שמשחררים חמוס לטייל בבית צריך לחסום את כניסתם מתחת מקררים, מכונות כביסה, מייבשים, מדיחי כלים וכו', במכשירים אלא יש לחמוס אפשרות להיכנס מתחתם ולתפס כלפי מעלה ולהתחשמל.

לא בלבד שהחמוס יהיה בסכנת מוות, לא תוכל להגיע אליו ולעזור לו.

סכנת בליעת חפצים קיימת תמיד בחמוסים(כמו בתינוקות)ולכן צריך לבחר את הצעצועים שלו בקפידה. עליהם להיות מפלסטיק\גומי שלא יתפורר ויאפשר לבלוע חלקים ממנו. 

הכלוב -  

הכלוב חייב להיות גדול! הינה כלוב לדוגמא -

בכלוב, חייב להיות אוכל ומים כמובן (על האוכל אני אפרט בהמשך), צעצועים, ערסל, שמיכות וארגז חול (שגם עליו אני אפרט בהמשך) את הערסלים אפשר למצוא בכל חנות חיות או להזמין באיביי. צעצועים חייבים להיות כאלו שמיועדים לחיות וזה כל חמוס אוהב משהו אחר (ג'וני לדוגמא אוהב שקיות, כדור עם רעשן, ובובות פרווה קטנות) החמוס הוא חיה מאוד מפונקת ונקייה, ולכן החמוס חייב ריפוד של שמיכות לכלוב (לג'וני יש כרית ישנה) והחמוס לא ישן על שמיכות מלוכלכות ולכן צריך לדאוג לנקות אותם לפחות פעם בשבוע שבועיים . ארגז החול צריך להיות פינתי (אפשר למצוא בחנויות לחיות , אני הזמנתי בחנות במיוחד ארגז חול פינתי) והחול בתוכו צריך להיות חול רגיל של חתולים. 

בקשר למים ואוכל, מים אפשר לשים בקערה (מיוחדת לחיות , שלא יהיה אפשר להפוך כי החמוסים שובבים ואוהבים להפוך דברים) ואפשר גם במתקן מים .. ואוכל כמובן בקערית , האוכל של החמוס חייב חייב חייב להכיל  18% שומן ו-32% חלבון מן החי , זה כתוב על האריזות! לחמוסים אין אוכל איכותי שמיועד להם בארץ ולכן תחליף מצויין הוא אוכל לחתולים- רויאל קנין בייבי קאט 34 (הוא לא יקר, הוא עולה 150 ש"ח ל 4 ק"ג שמספיקים ל4 חודשים (אצל ג'וני לפחות) 

ובכלליות - 

חמוסים אוהבים לחיות בזוגות (רק שאם לוקחים זוג חייב מגיל קטן), אם מחליטים לקחת חמוס אחד חייב לשחק איתו ולשעשע אותו שלא ישתעמם. העלויות לאחזקת חמוס לא בשמיים, חוץ מההוצאה הראשונית שהיא- כלוב (300-1200 ש"ח) אני קניתי כלוב ב300 ש"ח מתצוגה . משחקים (30 ש"ח) קעריות לאוכל ומים (20 ש"ח) אוכל (150 ש"ח ל4 חודשים) ארגז (30-50 ש"ח) וחול לארגז (50 ש"ח לחודשיים) חיסון (150-200 ש"ח) וסירוס/עיקור (350-450ש"ח) . אחרי ההוצאה הזו אני צריכה לדאוג לקנות לו פעם ב4 חודשים אוכל, פעם בחודשיים חול, ופעם בשנה חיסון.

עדיף שלא להביא חמוס כשיש תינוק/ילד קטן בבית, החמוס לרוב קנאי לבעלים שלו, ועלול לנשוך אצבעות (רוב החמוסים אוהבים לנשוך את האצבעות שברגליים לא כואב כדי לשחק בתופסת )

חמוסים וחיות אחרות כן יכולים להסתדר, צריך להרגיל אותם אחד לשני לאט לאט .

ודבר אחרון, לכל חמוס אופי משלו (לרוב הנקבות שובבות יותר והזכרים מפונקים יותר) החמוס שלי מעוד עדין ואוהב ללקק ושמלטפים אותו, חמוסים אחרים שאני מכירה לא נחים לרגע ולא סובלים לשבת במקום אחד - חייבים תמיד לקפוץ ולרוץ ולברוח . 

הינה כמה סרטונים על חמוסים -
הסבר - http://www.youtube.com/watch?v=xCZwiEEvEsM
חמוס מאולף - http://www.youtube.com/watch?v=nXUr-wM40ZE
חמוס צוחק (הריחרוחים זה בעצם הצחוק) - http://www.youtube.com/watch?v=yf7-uEO_cyc
חמוס משחק - http://www.youtube.com/watch?v=_Qm6rEcOdjc

 

ולמרות כל החוקים והכללים בגידול החמוס, זה כ"כ שווה את זה, וכמות האהבה שהוא מחזיר עצומה!

אממ אני חושבת שזהו, אם יש לכם שאלות/הערות וכו' אני אשמח שתכתבו לי 

ובלי שום קשר אני תמיד שמחה לקרוא תגובות :-P

♥

ג'לולי שלי ♥

טוב , אז הבטחתי פוסט יותר אופטימי, ואין יותר אופטימית ושמחה ממני כשאני מדברת על האהבה של החיים שלי- ג'וני !
אז ג'וני הוא חמוס, בן שנה וחודשיים (הוא אצלי מאז שהיה בן חודש) . יום אחד פשוט החלטתי שבא לי חמוס, אין לי מושג איך זה הגיע אליי אבל התחלתי לקרוא על חמוסים באינטרנט ועל צורת הגידול שלהם וזה נראה לי כל כך מאתגר ומיוחד אז החלטתי שאחרי גידול- תוכים, ארנבים, שרקנים, אוגרים, וכלבים, הגיע הזמן להוסיף חמוס להיסטוריה..

אז בפוסט הזה אני מעלה תמונות של גוני (ג'לולי ♥) ובהמשך אני אעלה פוסט שמסביר מה זה חמוס ואיך מגדלים ..

אז קבלו את הדוגמן המהמם -

תינוקי , בן כמה שבועות עם אחותו

 

בן חודש :)

 

 

זהו, אוהבת ♥

הפעם הראשונה !

היי לקוראים שאני לא בטוחה שיש ..
זאת הפעם הראשונה שאני פותחת בלוג, ויש סיבה למה פתחתי אותו (אני ארשום בהמשך)
הייעד שלי הוא בלוג מצליח שמדבר על החיים שלי-  רגשות, עיצוב פנים, צילום, חיות, איפור, ולקים (נשמע קצת מופרח אבל אני מקווה להשיג את היעד) אבל בעיקר מקום מפלט בשבילי .
עכשיו כשמצב הרוח שלי "על הפרצוף" עקב פרידה זה הרגיש לי הכי נכון לפתוח בלוג ולהתחיל לשתף !

אני מתחילה את הבלוג כשאני קצת מבואסת , אבל אני מבטיחה פרסומים הרבה יותר שמחים ואופטימיים..
אז אני נזקת למים העמוקים ומתחילה לכתוב.. קריאה מהנה (אם יש כאן קוראים בכלל D: )

למלך שלי .
היי, אני כותבת לך כי אני מרגישה חרא. לאיפה נעלמת ? למה אתה לא מגיע ?
כולם אומרים לי - "הלך הנסיך, יבוא מלך" , אז לצערי אני חייבת לך עידכון - הלך הנסיך !
אותו נסיך שאחריו לא יצאתי עם אף אחד שנתיים, אותו הנסיך שהייתי חייה באשליה גמורה בגללו ! שהייתי חיה בתקווה שנחזור והכל יהיה מושלם . אותו הנסיך שחזרתי אליו בתקווה שהכל יהיה טוב הפעם, אותו הנסיך שגרם לי לשים את המרחק, הצבא, והדת בצד! "לסגור את העיניים" ולהשאב לתוך מערכת יחסים בלתי אפשרית שבסופה אני נשארת פגועה ועצובה. הוא היה התקווה שלי, "החצי השני שלי" , או שבעצם עכשיו אני מבינה שהוא היה רק האובססיה שלי. היה בו את כל מה שאני מחפשת בבן זוג , ילד טוב, שלא אוהב יציאות, שתיה, ובלאגנים. הוא היה מצחיק, והוא שר מהמם! אבל הוא חזר בתשובה. אני עצובה כי שנינו רוצים אחד את השני אבל הסיטואציה לא מאפשרת. שנינו מערים שונות והוא בצבא, חוזר פעם בשבוע שבועיים, ובנוסף גם שומר שבת (ונגיעה) אז כמו סתומה לא חשבתי על זה כשיצאתי איתו שוב, כשהתנשקתי איתו, כשנתתי לו לגעת בי, כשניסיתי להחזיר אותו לחיים שלי. היה לי נחמד לשמוע שהוא כל כך רוצה אותי שגרמתי לו לשים את הדת בצד לרגע, ולשבור שנה של שמירת נגיעה ! אבל זה לא רלוונטי כי עכשיו, מלך שלי, ניתקנו קשר. זה הדבר הנכון לעשות, אני יודעת! אבל דיי קשה לי עם זה.
אוליי בכלל הלכת לאיבוד? אתה לא מוצא את הדרך אליי ? אני מוכנה לבוא ! רק תביא לי רמז, סימן, משהו !
אני רוצה רק להזכיר לך, שוב, תורך לבוא .



וואו, כמה שאני אוהבת את ההרגשה אחרי הפריקה. (הסיפור שלי ושל האקס דיי ארוך, מטומטם, ובעיקר בלתי אפשרי)
אני מאמינה שאם הייתי כותבת את המכתב הזה לפני כמה ימים היה פה הרבה יותר כאב ועצב , אבל אני מניחה שדיי השלמתי עם המצב.. אני חייבת לשבח את בנות הפורום (הן יבינו) שעזרו ותמכו בי במהלך כל מה שעברתי עם האקס. בנות, אני ♥ אתכן ומעריכה אתכן כל כך !!


אשמח לקרוא תגובות (:
נתראה בפוסט הבא (אופטימי בע"ה)